פסק-דין בתיק ת"ק 37122-02-13

תביעה כספית בסך של 16,190 ש"ח.

טענות התובעים

1.        התובעים רכשו בשנת 1989 דירה ברחוב ********* (להלן: " הדירה"), מאת הקבלן ישראל אדלר ובנו חברה להשקעות בע"מ (להלן: " הקבלן").

2.        בהסכם בין התובעים לקבלן, התחייבו התובעים לשלם לנתבעים - עורכי הדין של הקבלן דאז, 1% מערך הדירה בתוספת מע"מ עבור רישום זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין לאחר שהבניין יעבור פרצלציה.

3.        משרד הנתבעים שלח לתובעים שני מכתבים, מיום 2.10.94 ומיום 28.11.96 המאשרים את אחריותם לרישום דירת התובעים בלשכת רישום המקרקעין, לאחר שהבניין יירשם כבית משותף.

4.        ביוני 2012 במסגרת הליכי רישוי המתנהלים בקשר לדירה מול הוועדה המקומית ברמת גן, גילה התובע 1 כי הדירה לא נרשמה על שם התובעים. לתובע התברר משכניו כי אף דירותיהם לא נרשמו כנדרש. התובע הופנה על ידי שכניו לנתבעת 2.

5.        בתחילת יולי 2012 פנה התובע 1 לנתבעת 2 על מנת שתטפל ברישום הדירה, אך הנתבעת התנתה הרישום בתשלום שכר טרחה נוסף בסך של 10,000 ש"ח. הנתבעת 2 ציינה כי גבתה סכום זה משאר דיירי הבניין שפנו אליה. הנתבעת הבהירה כי התשלום ששילם התובע בהתאם להסכם המכר עם הקבלן שולם לנתבע 1 אשר אינו עובד עוד במשרד.

6.        התובע ביקש להסדיר באופן עצמאי את הרישום בסיוע בתו עורכת דין במקצועה, אולם הנתבעת 2 סירבה לתת לו את המסמכים הנוגעים לדירתו.

7.        הנתבעת 2 הבינה כי רישום הדירה דחוף לתובעים וכי הם נתונים תחת לחץ, ולכן דרשה סכום מופרז עבור הרישום וסירבה להעביר להם את המסמכים. התובע חזר ופנה מספר פעמים לנתבעת 2, אשר התעלמה מפניותיו ודחתה את הטיפול בענייננו.

8.        מאחר שהתובעים נדרשו להסדיר בדחיפות את הליך הרישום, נכנעו התובעים ושילמו לנתבעת סך של 8,190 ש"ח כולל מע"מ.

9.        לטענת התובעים, הנתבעת 2 דרשה מדיירים אחרים סכומים נמוכים בהרבה עבור אותו שירות.

10.    התובעים תובעים סך של 16,190 ש"ח הכולל: סך של 8,190 ש"ח בגין שכר הטרחה הנוסף שנדרשו לשלם; סך של 5,000 ש"ח בגין התרשלות הנתבעים אשר לא רשמו את הדירה בלשכת רישום המקרקעין, והפרו את הסכם המכר; וסך של 3,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והוצאות המשפט.

טענות הנתבע 1

11.    הנתבע טוען להעדר יריבות.

12.    האחריות לרישום הדירה על פי ההסכם הייתה מותנית בכך שהתובעים ימלאו את התחייבויותיהם קודם לרישום הדירה.

13.    למיטב ידיעת הנתבע 1 רישום הבניין כבית משותף נעשה כבר בשנת 2000, וכבר אז נשלחו הודעות לרוכשי הדירות על אפשרות ביצוע רישום דירותיהם בלשכת רישום המקרקעין. חלק מן הרוכשים פנו לנתבעת 2 אשר ביצעה את הרישום, אולם התובעים נמנעו מלעשות כן במשך 12 שנים.

14.    התובעים לא צירפו כל חשבונית או קבלה המוכיחים כי שילמו סכום כלשהו לנתבע 1.

15.    כבר בשנת 1998 הועבר משרד הנתבע 1 על התיקים שבו לבעלות ואחריות הנתבעת 2, אשר התחייבה למלא את כל התחייבויות הנתבע 1. התובעים כלל לא פנו לנתבע 1 וכל פעולותיהם היו מול הנתבעת 2 בלבד. בהתנהגותם ויתרו למעשה על כל טענה כלפי הנתבע 1.

16.    בפועל לא נגרם לתובעים כל נזק, והם מנסים בתביעתם לעשות עושר ולא במשפט.